חוף הים התיכון
תצוגת חוף הים התיכון מאפשרת להציץ "מעל ומתחת" למים. זוהי התצוגה היחידה באקווריום שאינה מלאה כולה וניתן לראות בה את גלי הים המתנפצים על החוף. התצוגה מדמה את אזור החוף הישראלי הנחלק לשני בתי גידול – החוף הסלעי והחוף החולי.
החוף הסלעי בישראל:
חופים סלעיים נחשבים לאחד מבתי הגידול הימיים העשירים ביותר, שכן מורכבותו מושכת אליו מגוון רחב של בעלי חיים: ספוגים, אלמוגים, שושנות ים, קווצי עור, סרטנים ומינים שונים של דגים. בישראל בית הגידול הזה מתאפיין ברכסים המורכבים מסלעי כורכר (דיונות חול עתיקות שהתקשו ויצרו סלע) הנוצרים בנקודת המפגש של היבשה והים. בשל שינויים במפלס הים לאורך ההיסטוריה ישנם רכסי כורכר הנמצאים בעומק הים ואחרים הנמצאים לאורך החוף. באזורים מסוימים (הכרמל, ראש הנקרה) אנו רואים דווקא תהליך הפוך - רכסי סלעי הגיר של הכרמל וסולם צור, ממשיכים פנימה אל תוך הים ומתווספים אל רכסי הכורכר.
טבלאות הגידוד מהוות בית גידול עשיר, הקיים במספר מקומות מצומצם ברחבי העולם. בית גידול זה מורכב מבריכות, לגונות ובורות שנוצרו על ידי שחיקה של סלעים על ידי הגלים. בארץ בנויות טבלאות הגידוד מסלעי כורכר שנשחקו והן מצופות בחומר אורגני הנוצר על ידי חלזונות בשם צינוריר בונה (Dendrodpomapetraeum) ו- שלשולן משולש (Vermetustriquetrus) המגן על הטבלאות ומונע שחיקה נוספת. טבלאות הגידוד מהוות 10 אחוז מקו החוף הישראלי והן נמצאות בעיקר בראש הנקרה, אכזיב, דור הבונים, שדות ים, מכמורת ופלמחים.
בשנים האחרונות ישנן עדויות שונות להיעלמותו של הצינוריר הבונה מחופי ישראל, ככל הנראה בשל כניסה של מינים פולשים שדחקו אותו מבית הגידול. תופעה זו מסכנת את בית הגידול הסלעי ואת היצורים החיים התלויים בו ומתווספת ללחץ אנושי על בית הגידול הייחודי (בנייה, דיג, תעשייה, זיהום, תיירות, שינויים כימיים בהרכב מי הים ועוד).
החוף החולי, היוצר את רוב חופי הארץ (מאשקלון ואשדוד ועד מפרץ חיפה) מורכב מגרגירי קוורץ, טין וחרסית שנדדו מאתיופיה, סודן ומצרים, דרך נהר הנילוס אל הים התיכון. הגרגרים המוסעים נסחפו ושקעו לאורך חופי ישראל עד שנעצרו במחסום הטבעי – הכרמל.
בית הגידול של החופים החוליים מציב קשיים לבעלי החיים שבו. הגלים, מחזורי הגאות והשפל ונדידת החולות, הופכים את בית הגידול ללא יציב ומשתנה ללא הרף. בעלי החיים שחיים בבית גידול זה התאימו עצמם אליו ולמדו להתחפר מהר, או להיצמד לעצמים שונים, כדי שלא ייסחפו בזרמים החזקים. בנוסף לבעלי החיים השוכנים בחוף באופן קבוע, נמצאים בחולות מינים שונים של יונקים, עופות וזוחלים שמגיעים אל החוף על מנת לאכול ולהתרבות. אבל החוף החולי אינו מציב רק אתגרים אלא מביא אתו גם יתרונות. אזור הגאות והשפל לדוגמא מכוסה בחלק מהיום במים ובחלק אחר חשוף לאוויר ושמש, אבל הגאות מביאה עמה חומרי מזון והשפל לוקח עמו לים פסולת, ביצים שהטילו בעלי החיים ועוד.
חוף הים החולי מהווה מוקד משיכה לתיירות ופנאי ויש לו מקום בתרבות ובהוויה הישראלית. ככזה, הוא הונצח בספרות ובשירה, בקולנוע ובאמנות. אבל עם הפיתוח האנושי של אזור החוף מגיעה לעיתים פגיעה בבית הגידול הייחודי הזה. השחיקה וכריית החול, זיהום והזרמת שפכים אנושיים ותעשייתיים, זיהום פלסטי והשפעות סביבתיות שונות, גורמים ללחץ על מינים המצויים בסכנת הכחדה ונזקים לקרקע ולצומח. על מנת שנוכל לשמור על בית הגידול הייחודי, חשוב לאזן בין הצרכים האנושיים השונים לאלו של הטבע.
טבלאות הגידוד:
בית הגידול בסכנה:
החופים החוליים:
״הולכים לים״:
