במסדרון המדוזות תפגשו מינים שונים של בעלי חיים מרתקים אלה.

​

המדוזה היא בעל חיים ימי חסר חוליות, ממחלקת מדוזות הסכך, השייכת למערכת הצורבניים. מערכת זו כוללת גם את שושנות הים והאלמוגים. השם מדוזה מאפיין את כל בעלי החיים בקבוצה זו שהם אינם מקובעים למקומם ובעלי יכולת תנועה במים.

​

המדוזה קיבלה את שמה בהשראת "מדוזה" מהמיתולוגיה היוונית. זו הייתה מעין מפלצת נשית בעלת כנפיים, שבמקום שיער היו לה – נחשים ארסיים. המדוזה נחשבה עד המאה התשע עשרה לצמח או ליצור כלאיים, בין צמח לבעל חיים. הטקסונומיה המודרנית (תורת מיון בעלי החיים), נתנה לקבוצה זו את שמה בשל דמיון זרועות המדוזה, לנחשיה של מדוזה המיתולוגית.

​

למדוזה מחזור חיים דו – שלבי:

​

שלב הפוליפ

הביצית המופרית של המדוזה נסחפת במים ונצמדת למשטח כלשהו (קרקעית, אבן, צמח) ומתפתחת ליצור הדומה לאלמוג, הנקרא פוליפ. הפוליפ ניזון מפלנקטון ומיצורים קטנים, אותם הוא מצליח לצוד בעזרת זרועות זעירות. הפוליפ מסוגל להתרבות בצורה א-מינית, על ידי התחלקות ויצירת מושבה של מעין "צלוחיות". 

​

שלב המדוזה הבוגרת

הצלוחיות ניתקות מהמושבה וכל "צלוחית" הופכת למדוזה.

​

מבנה הגוף של המדוזה

המדוזות מורכבות מכ- 95% מים ואין להן מערכת עצבים מרכזית (מוח), עצמות או לב. המדוזה משתמשת בזרועות מיוחדות המכילות תאי צורבים, על מנת לטרוף בעלי חיים שונים וכדי להתגונן בעצמה מטורפים כמו צבי ים, דולפינים וכרישים.

​

בתצוגת המדוזות האחרונה, אנו מזמינים אתכם לנסות ולהבדיל בין המדוזות לשקיות הניילון. שקיות הניילון, כמו סוגים שונים של זבל פלסטי, נסחפים לאוקיינוס ויוצרים מצבורי ענק. טורפי מדוזות כגון כרישים, יונקים ימיים ובעיקר צבי ים, נחנקים מאכילת שקיות ניילון, מכיוון שהם טועים וחושבים שהן מדוזות.

​

הזבל הפלסטי מתגבש לכדי "יבשות זבל" ענקיות הצפות באוקיינוסים השונים. באוקיינוס השקט הגיעה גודלה של "יבשת הזבל" לשטח השווה לשטחה של מדינת טקסס בארצות הברית.

​

בתצוגת המדוזות מיני בעלי חיים נוספים כגון ארנבות ים, קיפודי ים וכוכבי ים.

​